מראה יחזקאל על התורה
והנה דוד המלך ע"ה לא היה תמיד במדריגה אחת שלפעמים היה נופל ממדריגתו והיה בבחי' קטנות וכמ"ש (ש"א כו יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת אלקים, וכמו שכתבתי כבר כמה פעמים ע"פ גם כי אלך בגיא צלמות כו', וע"כ כשהיה בקטנות חיזק את לבבו לבל יסוג אחור, וזהו אמרו לדוד בלבד בלא שום מדריגה, והטעם הוא בעבור בשנותו את טעמו לפני אבי מלך כמ"ש אבינו מלכנו, אז ויגרשהו ממדריגתו וילך שקיבל עליו הכל באהבה, ואז שר את השירה הזאת למען אמץ את לבבו ואמר אברכה את ד' בכל עת דהיינו בכל העתים שיש כ"ח עיתים האמורים בקהלת הן לטוב הן להיפך [קהלת ג] תמיד תהלתו בפי, בה' תתהל"ל נפשי לשון אורה בהל"ו נרו כמ"ש מלך מהל"ל בתשבחות שהוא מאיר בהעולמות, שאני מקבל אורי וישעי ממנו כמו הלבנה שמקבלת מהשמש, ולכך ישמעו ענוים שדעתם שפלה עליהם כמו שאמר ללבנה יקראו צדיקים בשמך יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן (חולין ס:), גדלו לה' אתי שתעזרוני ותסמכוני לרומם את אלקינו בגדלות יחדיו כי יעקב חבל נחלתו ויחזק כל אחד את חבירו, וכל שאר המזמור הכל יסוב על אופן זה, ולכך היה יכול להוכיח בעת ההיא במלות קצרות, וסיים קרוב ה' לנשברי לב כו' כל הענין לאמץ ברכים כושלות כי לא יאשמו כל החוסים בו.